ארבע התקופות
מושג יהודי המתייחס לעונות השנה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ארבע התקופות הן מושג מקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת ניסן היא עונת האביב, תקופת תמוז היא עונת הקיץ, תקופת תשרי היא עונת הסתיו ותקופת טבת היא עונת החורף.[1] ארבע התקופות מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי,[2] אך בלשון חז"ל המילה "תקופה" מתייחסת בדרך כלל לנקודות השוויון וההיפוך שבהן מתחילות העונות.[3] השימוש במילה "תקופה" לזמן תחילת רבעון מופיע כבר במגילות מדבר יהודה.[4]