תקשורת לא-אלימה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקשורת לא-אלימה (באנגלית, Nonviolent CommunicationTM, או בקיצור NVC; מוכרת בישראל כ"תקשורת מקרבת", ובקיצור תק"מ, ובעולם גם כ-"Compassionate Communication", והיא מכוּנה גם "שפת הג'ירף") היא גישה לניהול מערכות-יחסים בכל המישורים (בין-אישי, תוך-אישי, ובין משפחות, קהילות ומדינות) אשר פותחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי ד"ר מרשאל ב. רוזנברג. מטרתה היא לאפשר יצירת שינויים במערכות יחסים שישרתו את כל הצדדים המעורבים, וכן להצליח לנהל את מערכות היחסים באופן יעיל, מקרב ובונה-אמון באמצעות מיקוד השיח והפתרונות בַּצרכים של כל הצדדים. הגישה משמשת לפתרון ואף למניעה של קונפליקטים, אי-הבנות וסכסוכים ביותר מ-200 מדינות בעולם, והיא מביאה תפישת-עולם מקיפה של אי-אלימות בצד כלים פרקטיים ומודל יישומי-מעשי. ייחודה הוא בכך, שהשיח שהיא יוצרת מוביל לגילוי העקרונות והצרכים המהותיים שמאחורי העמדות השונות, מה שמאפשר חיבור ומציאת פתרונות המקובלים על כולם גם במצבים שנראו עד כה חסרי-מוצא.