תקשורת פוליטית (תחום מחקר במדעי החברה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקשורת פוליטית היא תחום מחקר אקדמי, השייך למדעי החברה, ועוסק במשולש היחסים הדינמי וההדדי שבין שחקנים פוליטיים, אמצעי תקשורת המונים והציבור. שחקנים פוליטיים הם כל מי שפועלים לשינוי החלוקה של משאבים חברתיים במחסור (כוח, זכויות, תקציבים, חקיקה, תקנות וכו') כדוגמת חברי כנסת, התארגנות ציבורית של יחידים וקבוצות, וארגונים חוץ-פרלמנטריים. [1] [2][3] [4] [5] [6]
אמצעי תקשורת ההמונים אינם יכולים לסקר באופן שווה וביסודיות את כל השחקנים הפוליטיים הפועלים בנושאים שעל סדר היום.[7] שגרת העבודה העיתונאית - מיון, ניסוח, הדגשה וטשטוש, פרשנות, חיבור להקשר רחב, קביעת בולטות וכדומה - משפיעה בדרכים מגוונות על אמון הציבור ותפישת המציאות בדעת הקהל גם כשערוץ התקשורת הוא ישות כלכלית ביסודו וללא מטרות פוליטיות כשלעצמן בין אם מוצהרות ובין אם חבויות.[8] [9] [10] [11]
השאיפה של חוקרי תקשורת פוליטית היא לבחון שאלות כגון מי מצליחים לזכות בסיקור תקשורתי ובזכות מה, מי מצליחים לספר את הסיפור מנקודת המבט שלהם ומדוע, מי מושפעים מאופן הסיקור ומה משפיע עליהם. הבטים נוספים כוללים למשל כיצד אנשים בוחרים מקורות מידע בנושאים פוליטיים, את מאפייני ההשפעה של מידע זה ומהן התוצאות הפוליטיות-חברתיות שניתן לייחס להשפעה זו.