תרגומי מגילת אסתר לארמית הם שני תרגומים (הקרויים "תרגום ראשון" ו"תרגום שני") הכוללים, בנוסף לתרגום המילולי גם חומר מדרשי ואגדי רב. זמן ומקום חיבורם אינו ידוע, אך הוא מאוחר לתרגום יונתן, שלא תרגם את המגילות.^[1] רב האי גאון (המאה ה-10) מעיד על קיומם של לפחות שני תרגומים לאסתר, כלומר זמן חיבור התרגומים הוא בין המאה ה-5 ל-10. התרגום^{[דרושה הבהרה]} אינו מכיר את האסלאם^{[דרושה הבהרה]} ולפיכך ככל הנראה קדום לעליית האסלאם במאה השביעית.^{[דרוש מקור]} התרגום השני נוצר ככל הנראה במאה ה-8.^[2]

מאפייני התרגומים

שני התרגומים כוללים בנוסף לתרגום גוף הטקסט העברי גם תוספות אגדיות, אך אלו המופיעות בתרגום השני ארוכות ומפורטות הרבה יותר (חלקן מופיעות גם במדרש אבא גוריון), עד כדי הפיכתו למדרש או מקרא משוכתב ולא לתרגום.

התרגומים מוזכרים בתשובת אחרון גאוני בבל, רב האי גאון (המאות ה-10 וה-11):

"תרגום שאצלכם מניין לכם? ומי אמרו? כי מכדי יונתן בן עוזיאל לא גילה תרגום הכתובים כל עיקר. אין זה המצוי אצלכם אילא תרגום של הדיוטות. ולא עוד אלא שיש כאן בבבל תרגום אסתר כמה גונים משונים זה מזה, אחד יש בו תוספת הרבה ומדרשות ואחר אין בו".

כך, לדוגמה, מספר התרגום השני בהמשך לפסוק ב' בפרק א', אגדה ארוכה על כיסא המלכות של אחשוורוש, שיוצר במקורו על ידי חירם מלך צור עבור שלמה המלך ומשם מפליג לשיר שבח לשלמה. לאחר השיר מובא תיאור מפורט של כיסא המלכות על כל מדרגותיו, קישוטיו והידוריו וכן תיאור גלגוליו לאחר שנלקח כשלל מירושלים בידי שישק עד שהגיע לפרס.

המסורות שנוספו לתרגום השני מוכרות מהמדרשים, אולם חלק קטן מהם הגיע ככל הנראה ממסורות שהתקיימו בעל פה ואף ממסורות מוסלמיות.^[2]

תרגום לעברית של התרגום השני נקרא "פתשגן הכתב" ומודפס במקראות גדולות.