פינגווין (טיל)
טיל שיוט נגד ספינות המיוצר בנורווגיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פינגווין הוא טיל שיוט נגד-ספינות מונחה ביות תת-אדום לטווח קצר עד בינוני המיוצר על ידי חברת קונגסברג דיפנס & אירוספייס הנורווגית החל משנות השבעים המוקדמות. הוא הטיל נגד-ספינות המערבי הראשון שיוצר עם ראש ביות תת-אדום (בניגוד לטכנולוגית ביות מכ"ם פעיל שהייתה נפוצה בטילים נגד-ספינות מערביים). הטיל מכונה בצי האמריקני AGM-119. לטיל גרסאות לשיגור מכלי שיט, כלי טיס וסוללות חוף. יותר מ-1,200 טילי פינגווין לסוגיו יוצרו עד כה.
הטיל מונע על ידי מנוע דלק מוצק. ניתן לתכנת את הטיל טרם השיגור כך שיעבור דרך נקודות ציון כדי לעקוף מכשולים קרקעיים. עם התקרבו למטרה הוא מבצע תמרונים אקראיים עד שפוגע בה קרוב לקו המים ומתפוצץ בתוכה באמצעות מרעום השהייה.
פיתוח הטיל החל באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי "קונגסברג ואפנפבריק" (שמאוחר יותר שינתה את שמה ל"נורסק פורדוארסטקנולגי", ואחר כך ל"קונגסברג דיפנס & אירוספייס" כחטיבה של קונגסברג גרופן) בנורווגיה בעזרת סיוע כספי של הצי האמריקני.
הטיל תוכנן במקור לשימוש מספינות טילים קטנות ומסוללות חוף נגד נחתות וספינות ליווי של האויב שינסו לפלוש לנורווגיה דרך הים. גרסת סימן 1 נכנסה לשירות מבצעי ב-1972 בצי המלכותי הנורווגי. ראש קרב שלה היה מסוג סימן 19 במשקל 113 ק"ג. הסימן 1 אינה נמצאת עוד בשימוש.
גרסת סימן 2 של הטיל נכנסה לשירות מבצעי ב-1980. בגרסה זו הוארך טווח הטיל ל-30 ק"מ בהשוואה ל-20 ק"מ של הסימן 1 בתקיפות לא ישירות.
גרסת סימן 3 של הטיל תוכננה במיוחד לשימוש במטוסי ה-F-16 של חיל האוויר המלכותי הנורווגי, אך ניתן להתאימה גם לשיגור מכלי שיט. היא נכנסה לשירות מבצעי ב-1990.