הליברייטור פותח כדי להתעלות על המפציץ B-17, שהיה ערב מלחמת העולם השנייה המפציץ העיקרי של צבא ארצות הברית. הוא עוצב בצורה ייחודית, שכן כנפי המטוס היו גבוהות מהמקובל, וזנב המטוס כלל זוג מייצבים אנכיים משני צידי מייצב הגובה (בצורת 'H'). מטוסי ה-B-24 היו בעלי טווח רב בהרבה ממפציצי התקופה ופי שתיים מ-B-17, אך הם הוגבלו בסייג רום יחסית נמוך וביצועי טיסה בינוניים. הליברייטור היה מטוס חשוב ונפוץ מאוד והתאים כמעט לכל אופי לחימה ונפרש בזירות רבות ברחבי העולם. הטווח הרב שלו עשה אותו למטוס גמיש לשלל משימות וייעודים, החל מהפצצה אסטרטגית ועד לסיור, תצפית, תובלה ולוחמה נגד צוללות באוקיינוס הפסיפי ובאוקיינוס האטלנטי.
לאורך המלחמה דגמי ה-B-24 שירתו בכל זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית בנוסף לכמה מדינות נוספות. סך הכל נבנו כ-18,500 מטוסי B-24, המספר הגבוה ביותר של מפציצים, מפציצים כבדים, מטוסים רב-מנועיים ומטוסים צבאיים אמריקאיים שנבנו עד כה.