מדד מסת גוף
מדד יחס משקל לגובה בריבוע / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדד מסת הגוף (מדמ"ג; באנגלית: Body Mass Index – BMI) הוא מדד הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין, בעודף משקל או בתת־משקל. המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה (במטרים) והמשקל (בק"ג).
ערך מחפש מקורות | |
המונח "BMI" מפנה לכאן. לערך העוסק בחברת התעופה הבריטית BMI, ראו BMI (חברת תעופה).
BMI הומצא במאה ה-19 על ידי המתמטיקאי והסטטיסטיקאי הבלגי אדולף קטלה, במהלך קורס על פיזיולוגיה שהעביר באוניברסיטה. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הוא אומץ כתקן רפואי למדידת השמנה.
בשנות ה-90 נקבע מדד מסת הגוף כתקן הבינלאומי בתחום, שגם ארגון הבריאות העולמי (WHO) משתמש בו. כיום הוא משמש כמדד המרכזי והפופולרי ביותר לחישוב השמנה, בו רופאים נעזרים כדי לזהות אנשים הסובלים מעודף משקל או מתת-משקל.