כתובות כנעניות וארמיות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כתובות כנעניות וארמיות (בגרמנית: Kanaanäische und Aramäische Inschriften, או בראשי תיבות: KAI)[1] הוא ספר קטלוג המהווה את המקור הסטנדרטי לטקסט המקורי של כתובות כנעניות וארמיות שאינן כלולות בתנ"ך. העבודה ניסתה "לשלב פילולוגיה, פלאוגרפיה והיסטוריה תרבותית" בעריכה מחדש של מבחר כתובות כנעניות וארמיות, תוך שימוש ב"חומר המקור הרלוונטי לתרבויות הפיניקית, הפונית, המואבית, העברית הטרום־גלותית והארמית הקדומה".[2]
רליג ודונר זכו לתמיכתם של ויליאם אולברייט בבולטימור, ז'מס ז'רמן פברייר (אנ') בפריז וג'ורג'יו לוי דלה־וידה (אנ') ברומא במהלך חיבור המהדורה הראשונה.[2] הפרסום הראשון, בין השנים 1964–1960, כלל שלושה כרכים שנכתבו על־ידי המזרחנים הגרמנים הרברט דונר (גר') וּווֹלפגנג רליג (גר'), ועודכן במספר רב של מהדורות עוקבות.[2]
הספר מורכב משלושה כרכים: הכרך הראשון הקדמה קצרה מאת דונר ורליג, קונקורדנציה של הטקסטים המובאים בו עם שיטות סימון וקִטלוג אחרות של טקסטים עתיקים, ולאחר מכן מובא מבחר של כ־320 כתובות בשפות שמיות צפון מערביות,[3] שסדר מספורן הוא הבסיס לשיטת הסימון KAI.[4] כרך זה הוא המשמעותי בהיותו הבסיס לשיטת הציטוט הסטנדרטית לכתובות כנעניות וארמיות במחקר. הכרך השני הוא הארוך מבין השלושה, וכולל את תרגומי הכתובות ופרשנות להן.[5] הכרך השלישי כולל קונקורדנציה לכל המילים המופיעות בכתובות בכרך הראשון, אינדקסים ולוחות הכוללים צילומים או פקסימיליות של חלק מהכתובות.[6]