L'homme armé
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
L'homme armé (בצרפתית: "הגבר החמוש") הוא שיר עם מן האסכולה הבורגונדית. חשיבותו היא בכך שבמהלך המאה ה-15 וה-16 שימש כלחן בסיסי (קנטוס פירמוס) עליו חיברו מלחינים שונים לפחות ארבעים מיסות. לפי אסכולת ההלחנה הפרנקו-פלמית שימשו שירי עם חילוניים פופולריים כלחן בסיסי לפיו הולחנו מילות המיסה. "הגבר החמוש" היה כלל הנראה שיר פופולרי ביותר ונעימתו היא הנעימה הנפוצה ביותר ששימשה כבסיס לחיבור מיסה בכל תולדות המוזיקה. אולם, עקב התנגדות הוותיקן לשירים חילוניים כבסיס למוזיקה כנסייתית, היה ניסיון להציג את נושא השיר לא כאיש חמוש חילוני אלא כייצוג אלגורי למלאך מיכאל ובכך "להכשיר" את השימוש בלחנו כלחן מוביל ליצירות דתיות. מאידך, יש הסוברים כי שם השיר לקוח משמו של בית מרזח (Maison L'Homme Arme) סמוך למגוריו של המלחין גיום דופאי בקמבריי.[1] השיר מוכר לראשונה החל מ-1453, מיד לאחר נפילת קונסטנטינופול וייתכן שיש לו קשר למאורע זה או למסע צלב שתוכנן נגד האימפריה העות'מאנית בעקבות כך.