PCB
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביפנילים עתירי כלור (באנגלית: Polychlorinated biphenyls ובראשי תיבות: PCBs) הן תרכובות אורגניות בעלות 1 עד 10 אטומים של כלור הצמודים לביפניל (מולקולה המורכבת משתי טבעות בנזן). בכתיב כימי נוסחת ה-PCB היא C12H10-xClx.
סוגים שונים של תרכובות PCB היו בעבר בשימוש נרחב ביישומים רבים, במיוחד כחומר מבודד בשנאים, קבלים ונוזלי צינון, ובארצות הברית גם לבידוד וצינון משנקים להפעלת נורות פלואורסצנטיות[1][2]. בשל רעילותו של ה-PCB וסיווגו כמזהם אורגני עמיד, נאסר ייצור PCB על ידי הקונגרס של ארצות הברית בשנת 1978, ועל ידי אמנת סטוקהולם למניעת זיהום אורגני (אנ') בשנת 2001. החששות לגבי רעילותם של חומרי PCB מבוססים במידה רבה על הדמיון בין המבנה הכימי של תרכובות אלה למבנה הכימי של החומר הרעיל דיאוקסין. הוכח שלתרכובות PCB יש השפעות רעילות, ביניהן שיבוש במערכת העצבית והפרעה אנדוקרינית.