Rerum novarum
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
Rerum novarum (השם שניתן לה מן האינציפיט, שבתרגום מלטינית פירושו "של הדברים החדשים") היא אנציקליקה שנופקה על ידי האפיפיור לאו השלושה-עשר ב-15 במאי 1891; היא פורסמה כמכתב פתוח לכמורה הגבוהה של הכנסייה הקתולית ועסקה בתנאי החיים של מעמד העובדים בזמנו.
האנציקליקה דנה ביחסי העובדים ובעלי ההון, בחובותיהם זה כלפי זה וכן במחויבות ההדדית בין המדינה לאזרחיה; היא התמקדה בעיקר בצורך להקל על "האומללות והעליבות הלוחצות במידה כה רבה של אי-צדק על רובו של מעמד העובדים"; הובעה בה תמיכה בזכותם של העובדים להתאגד והתנגדות לסוציאליזם ולקפיטליזם בלתי-מרוסן, לצד אשרור הזכות לקניין פרטי.
Rerum novarum נחשבת לטקסט מכונן במשנה החברתית הקתולית המודרנית(אנ'); רוב העמדות המבוטאות בה זכו להרחבה ולהשלמה באנציקליקות מאוחרות יותר, במיוחד ב-Quadragesimo anno של פיוס האחד עשר (1931), Mater et magistra של יוחנן העשרים ושלושה (1961) ו-Centesimus annus של יוחנן פאולוס השני (1991).