ריבוב בחלוקת אורך גל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ריבוב בחלוקת אורך גל (באנגלית: Wavelength Division Multiplexing, או בקיצור WDM), היא טכנולוגיה של ריבוב מספר אותות אופטיים על גבי סיב אופטי יחיד באמצעות אורכי גל שונים ("ערוצים") של אור לייזר. הטכנולוגיה משמשת בעיקר להפחתת מספר הסיבים הנדרשים, ונודעת לה חשיבות רבה במערכות תקשורת למרחקים גדולים, של עשרות או מאות קילומטרים.
בעבר נבנו מערכות תקשורת אופטיות כך שבכל סיב אופטי משודר אורך גל יחיד. טכנולוגיה זו מתאימה למקרים של חיבור בין מערכות במרחקים קצרים, למשל בתוך ארונות תקשורת. כאשר מחברים בין מערכות מרוחקות, מספר הסיבים הדרושים הוא חלק משמעותי מעלות התקנת המערכת, ובמקרים רבים הוא גם קובע את עלות תפעול המערכת (שכן כל סיב נחכר לתקופת השימוש).
בטכנולוגיית WDM משדרים דרך אותו הסיב מספר אורכי גל שונים. כך ניתן להקטין את מספר הסיבים הדרושים, שעלותם עלולה להיות גבוהה מאוד כאשר המערכת פרוסה על פני מרחק גאוגרפי ניכר. רשתות המבוססות על טכנולוגיה זו מאפשרות גם תגובה מהירה יחסית לשינוי בדרישות הלקוח, במחיר נמוך - ניתן תשתית תקשורת לתמיכה ב-WDM על ידי שדרוג רכיבי הקצה ובלי צורך בהחלפת התשתית הסיבית.
כיום מבדילים בין ריבוב של עד 8 אורכי גל שמכונה Coarse WDM (בקיצור: CWDM) לריבוב של מעל 8 אורכי גל שמכונה Dense WDM (בקיצור: DWDM) .