אדנואיד
רקמה בגוף האדם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האדונואיד, המכונה לעיתים "שקד האף" או "שקד שלישי", היא רקמה הממוקמת בלוע שמטרתה ללכוד וירוסים ולייצר נוגדנים מולם. היא חלק ממערך השקדים המצוי בלוע.
עובדות מהירות שיוך, תיאור ב ...
שיוך | שקדי החך, particular anatomical entity |
---|---|
תיאור ב | המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון |
מזהים | |
לטינית (TA98) | tonsilla pharyngealis |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A05.3.01.006 |
TA2 (2019) | 5186 |
FMA | 54970 |
קוד MeSH | A10.549.100 |
מזהה MeSH | D000234 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0001428 |
סגירה
האדנואיד מתחיל להתפתח החל מהשבוע ה-16 לחיי העובר, וממשיך לגדול עד סביבות גיל 5-7. החל מגיל זה האדנואיד מתחיל להצטמק, ואצל מבוגרים הוא בדרך כלל קטן מאוד; אולם בלוטת אדנואיד מוגדלת עלולה להגיע לגודל שיחסום את מעבר האוויר בין האף ללוע, או יפריע לו במידה שנשימה דרך האף תדרוש מאמץ ניכר, דבר המוביל לנחירות והפרעות נשימה בשינה. במקרה של דלקת ניתן להסיר את האדנואיד, כאשר הדבר נדרש, בניתוח המבוצע בהרדמה כללית, אם כי בחלק מהמקרים גדל האדנואיד מחדש. לעיתים מוסר האדנואיד כחלק מהסרת שקדי החך.