אדריכלות היי-טק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אדריכלות ההיי-טק, הידועה גם בשם אקספרסיוניזם מבני, היא סוג של סגנון אדריכלי מודרני מאוחר שהופיע בשנות ה-70 של המאה ה-20. סגנון זה משלב אלמנטים מתעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה בארכיטקטורה, הן כשיטות בנייה והן כאלמנטים חזותיים הלקוחים מעולם הטכנולוגיה. הסגנון משמש גשר בין המודרניזם והפוסט-מודרניזם; עם זאת, נותרו שטחים אפורים באשר לתקופה המדויקת אליה יש לשייך את הסגנון כיוון שהגבולות בין זרמים אלה מטושטשים. חלק מנושאיו ורעיונותיו של סגנון אדריכלות היי-טק נקלטו מאוחר יותר בסגנון האמנות הנאו-פוטוריסטית ובתנועה האדריכלית.
ערך ללא מקורות | |
מרכז ג'ון הנקוק, שנת 1969, שיקגו | |
מידע כללי | |
---|---|
טווח תאריכים | שנות ה-70 של המאה ה-20 |
מבנים עיקריים | מרכז ג'ון הנקוק |
בדומה לברוטליזם, המבנים המשויכים לאדריכלות ההיי-טק הם לעיתים רבות מבנים החושפים את השלד הפנימי שלהם ובכך מראים בו זמנית את המבנה החיצוני והפנימי שלהם. אלמנט זה יוצר ניגוד בין שלדי הברזל הפנימיים של המבנה לבין קירותיו החיצוניים. דוגמה למבנה כזה הוא מרכז פומפידו אשר לקח עד הקצה את רעיון זה של מבנה "חשוף". במקרה זה השימוש בפלדה "מבנית" הוא בחירה סגנונית או אסתטית.