אל-אח'ואן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אל-אח'ואן (בערבית: الإخوان - האחים; ידועים גם כאחו'אן מן טאע אללה - האחים המצייתים לאללה), היה כוח צבאי סעודי-והאבי המורכב משבטי נוודים מסורתיים, ששימש כצבאו של אבן סעוד עוד בהיותו שליט סולטנות נג'ד, והוא שיחק תפקיד חשוב בהפיכת אבן סעוד לשליט של מרבית חצי האי ערב וליצירת ממלכת סעודיה. האח'ואן הופיעו בתחילת המאה ה-20. במקור, הם היו אנשי דת שרצו לפרק את השבטים הבדואים ולהושיבם סביב יישובי קבע במקביל להנחלת דרכי האסלאם, בטענה שהחיים הנוודים אינם עולים בקנה אחד עם הפרשנות המחמירה שלהם לאסלאם. בדרך זו שבטי הבדואים בנג'ד הפכו בהדרגה משודדי דרכים נוודים לחיילים אסלאמיים קנאים אשר עזרו לאבן סעוד במאבקו להרחבת שטחה של ממלכת נג'ד למרבית חצי האי ערב. לאחר כיבוש ממלכת חג'אז ההאשמית בשנת 1924 ויצירת ממלכת סעודיה, אבן סעוד מצא את עצמו בסכסוך גובר והולך עם אנשי האח'ואן שהאשימו אותו ברפיון דתי וגרמו לו לתקריות בינלאומיות כאשר ניסו להרחיב את שטח הממלכה על חשבונן של עיראק, כווית וירדן השכנות. שיאו של הסכסוך היה במרד האח'ואן שבא על סיומו לאחר שאבן סעוד ריסק את הכוח העיקרי של האח'ואן בקרב סבליה ב-1929, ושרידי צבא האח'ואן השתלבו במשמר הלאומי הסעודי.