רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא היה תנא בדור השלישי. היה תלמידו של רבי יהושע בן חנניה וחברו של רבי עקיבא, ומספר פעמים רבי עקיבא חלק על דברים שמסר בשם רבי יהושע ומסרן בלשון אחרת. מאמריו במשנה ובתלמוד מועטים, וכמחציתם בשם רבו.[1]
לידה |
המאה ה־2 ישראל |
---|---|
תקופת הפעילות | הדור השלישי |
רבותיו | רבי יהושע בן חנניה |
תלמידיו | רבן גמליאל דיבנה, רבי שמעון בר יוחאי |
בני דורו | רבי עקיבא |
רבן גמליאל מסר בשמו,[2] וכן רבי שמעון.[3] יצחק אייזיק הלוי כתב שאליעזר בן יהודה איש ברתותא היה מראשי "התנאים השונים" אשר היו עוסקים בהעברת נוסח המשנה ודברי התנאים הראשונים בסגנונם.[4]
מפורסם מאמרו במסכת אבות: תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו.[5] וכן בדוד הוא אומר: "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ".[6] כלומר: תן מרכושך לאלוהים, לצדקה ומצוות אחרות, כי מה שתתן לה' - לא משלך אתה נותן אלא משלו, שהרי גם אתה עצמך שייך לה'. מסופר עליו כי היה נאה דורש ונאה מקיים בהתאם למאמרו זה.[7]
כשפגש גבאי צדקה היה נותן להם את כל אשר בידו, עד כדי כך שהם החלו להתחמק ממנו כדי שלא יתן את כל רכושו. פעם הלך עם סכום גדול כדי לקנות נדוניא לבתו, וראה את גבאי הצדקה בשוק כשהם מנסים להתחבא מפניו. הוא רדף אחריהם, והשביע אותם שיגלו לו לאיזו מטרה הם אוספים כסף הפעם, וכשהשיבו שהם עוסקים בהכנסת כלה של יתום ויתומה - נתן להם את כל כספו, פרט לזוז אחד. קנה בו מעט תבואה ושם במחסן, ואירע נס והמחסן התמלא תבואה. למרות זאת סירב ליהנות מן הנס, ואמר לבתו שהיא תקבל מן התבואה כאחת מכל עניי העיר.
מקום עירו "ברתותא" אינו ידוע, ויש משערים כי הייתה בגליל.[8]
יש אומרים שרבי שמעון בן אלעזר היה בנו.[9]