אלפבית שומרוני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית לכתיבה בעברית שומרונית.
כתב זה הוא התפתחות וגרסה מאוחרת לאלפבית העברי העתיק שהיה בשימוש במשך תקופת הברזל, ימי ממלכת יהודה וממלכת ישראל.
בטבלה שמשמאל ניתן לראות צורות שונות בהתפתחות הכתב השומרוני מן הכתב העברי העתיק (עמודה I).
למרות ששיטת הכתיבה הזאת נקראת אלפבית היא לא אלפבית מלא אלא למעשה אבג'ד. זאת מאחר שהעיצורים בלבד נוכחים בו בעוד שהתנועות חסרות מרצף האותיות הנכתבות. כלומר בניגוד לכתיב העברי המלא בכתב השומרוני לא נעשה שימוש באמות הקריאה אלא בשיטת הניקוד לכתב השומרוני.
גם בכתב השומרוני, קיימים שני סוגי כתב: דפוס - אותיות גדולות, וכתב - אותיות קטנות. האותיות הגדולות מופיעות בספר תורה, ואילו האותיות הקטנות משמשות בדרך כלל לספרי התפילה.
לעיתים משתמשים השומרונים בכתב זה גם לצורך כתיבת טקסטים חילוניים, כגון כתבות בעיתון השומרוני ואף בשלטי רחוב.
אותיות האלפבית: אלף ࠀ, בית ࠁ, גימל ࠂ, דלת ࠃ, הא ࠄ, וו ࠅ, זין ࠆ, חית ࠇ, טית ࠈ, יוד ࠉ, כף ࠊ, למד ࠋ, מים ࠌ, נון ࠍ, סמך ࠎ, עין ࠏ, פא ࠐ, צדי ࠑ, קוף ࠒ, ריש ࠓ, שין ࠔ, תו ࠕ.