העידן האליזבתני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
העידן האליזבתני הוא הכינוי לתקופת שלטונה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה (1558–1603), והיא נחשבת לתור הזהב של ההיסטוריה האנגלית. תקופה זו היוותה את השיא של תקופת הרנסאנס האנגלי, והתרחשה בה פריחה של הספרות והשירה האנגלית. באותה תקופה פרח גם התיאטרון האליזבתני, שהמחזאי הגדול ביותר שלו היה ויליאם שייקספיר. היה זה עידן של התפשטות וגילוי ארצות, בעוד שבאנגליה עצמה הרפורמציה הפרוטסטנטית החלה להתבסס.
העידן האליזבתני נחשב למוצלח כל כך בעיקר בשל הניגוד בינו לבין התקופות שהיו לפניו ואחריו. הייתה זו תקופה קצרה של שלום יחסי בין הפרוטסטנטים לקתולים, וכן בין הפרלמנט למונרכיה, בניגוד למאה ה-17 שתזכר בעיקר בשל מלחמת האזרחים. בעידן האליזבתני אנגליה גם הייתה במצב טוב יחסית לשאר אירופה. הרנסאנס האיטלקי הסתיים בשל הכיבוש הזר של חצי האי, בעוד שצרפת הייתה שקועה במלחמות הדת הפנימיות שלה שיסתיימו רק בשנת 1598 עם פרסום צו נאנט. בשל מלחמות אלו וכן בשל העובדה שהאנגלים גורשו מאדמותיהם האחרונות על היבשת, הקונפליקט הארוך בין צרפת לאנגליה הושהה כמעט לגמרי בתקופת שלטונה של אליזבת.
האויבת הגדולה ביותר של אנגליה באותה התקופה הייתה ספרד, ושתי המדינות לחמו ביניהן גם באירופה וגם במושבות באמריקה, במה שהתפתח לבסוף למלחמת אנגליה-ספרד. בשנת 1588 ניסה המלך הספרדי פליפה השני לפלוש לאנגליה בעזרת הצי העצום והמפורסם שלו, אולם נחל כישלון גדול. אנגליה ניסתה ללא הצלחה לפלוש לספרד בשנת 1589. לאחר כישלון זה תמכה ספרד במורדים הקתולים באירלנד במלחמתם נגד אנגליה וכן ניצחה במספר קרבות את הכוחות האנגלים. בשל כך הכלכלה האנגלית, ששוקמה בצורה מזהירה על ידי אליזבת וממשלתה, נפגעה קשות, והמסחר וההתיישבות האנגלית עברו תקופה קשה עד חתימת הסכם לונדון שנה לאחר מותה של אליזבת.
בעידן האליזבתני נהנתה אנגליה מממשל ריכוזי, מאורגן היטב ויעיל, בעיקר הודות לרפורמציות שבוצעו על ידי הנרי השביעי ובנו הנרי השמיני. מבחינה כלכלית, המדינה החלה באותה התקופה להרוויח מהעידן החדש של מסחר טרנס-אטלנטי. בזכות רפורמציות אלו צמחה לונדון במהירות בתקופה זו. אם אוכלוסיית העיר בתחילת המאה ה-16 מוערכת בכ-60,000 תושבים, הרי שנכון לשנת 1603 הוערכה בכ-215,000 איש, צמיחה שנתמכה גם בשגשוג הכלכלי שהביא עימו נמל לונדון[1].