ארכאוקיון
סוג של יונק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ארכאוקיון (שם מדעי: Archaeocyon; מילולית: "כלב עתיק") הוא סוג יונק נכחד מקבוצת הבורופגיים שבמשפחת הכלביים. הוא חי באמריקה הצפונית של תקופת האוליגוקן לפני 33.3 עד 26.3 מיליון שנה מהיום. הסוג הוגדר ב-1999.
ארכאוקיון | |
---|---|
איור ראש של ארכאוקיון | |
תקופה | |
אוליגוקן 33.3–26.3 מיליון שנה לפני זמננו | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | טורפים |
תת־סדרה: | דמויי כלב |
משפחה: | כלביים |
תת־משפחה: | בורופגיים |
סוג: | ארכאוקיון |
מינים | |
| |
שם מדעי | |
Archaeocyon | |
תחום תפוצה | |
הארכאוקיון חי לאורך המישורים הגדולים לצד סוגי כלביים קרובים כמו האוטרוקיון (אנ') והוא נחשב לאחד מראשוני הבורופגיים, מיני כלביים בעלי לסתות קצרות שבחלק מהסוגים שהגיעו לממדים גדולים כמו האפיקיון שעלה על 170 קילוגרם, אך הכלבים של האוליגוקן היו קטנים בהרבה ודמו קצת לבני תת-משפחת ההספרוקיוניים הקטנים יותר כמו ההספרוקיון.
כלב קדום זה הגיע לגודל של תן או קויוט באורך 1.2 מטר ובמשקל של 5 עד 10 קילוגרם בקירוב. הוא היה בעל לסתות קצרות יחסית וממבנה שיניו נראה שהיה אוכל-כול היפוקרניבור, אשר התבסס בעיקר על צמחייה, ורק חלק קטן ממזונו התבסס על טרף, אף שהייתה לו נשיכה חזקה יחסית לכלב. בשל כך הוא גם לא היה בעל רגליים ארוכות שהותאמו לריצה מהירה והוא נע על כפותיו בדומה לראקון או לדוב.