גאוגרפיה ישובית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גאוגרפיה ישובית הוא ענף של גאוגרפיה אנושית החוקר את צורת היישוב האנושית. על פי הצהרת ההאומות המאוחדות שנעה בוונקובר בנושא "התנחלויות אנושיות" (1976) - "יישובים אנושיים פירושם מכלול הקהילה האנושית - בין עיר, עיירה או כפר - עם כל המרכיבים החברתיים, החומריים, הארגוניים, הרוחניים והתרבותיים המקיימים אותה ". באופן מסורתי היא שייכת לתת-תחום של "גאוגרפיה תרבותית" ומחולקת לגאוגרפיה של יישובים עירוניים (ערים ועיירות) וישובים כפריים. בכך רואים יישובים בעיקר כאלמנטים מהנוף התרבותי שהתפתח עם הזמן. מלבד אוסטרליה, אירופה ו-הודו, המונח משמש לעיתים רחוקות בשפה האנגלית ודי נפוץ בשפות אחרות. אחד הספרים האחרונים באנגלית על גאוגרפיה של ההתיישבות ראה אור על ידי הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בשנות ה-90.
ערך ללא מקורות | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
בגלל השינויים הנעשים בעולם והפיתוח המהיר של הערים והתרחבותן על חשבון יישובים קטנים יותר, נוצר טשטוש בין גאוגרפיה עירונית לבין גאוגרפיה ישובי, במיוחד במדינות מתועשות ובמדינות שיש בהן פיתוח מואץ בשנים האחרונות. נקודת מבט זו נמצאת גם באסטרטגיות תכנון רבות כמו תכנון "היישוב המאוחד" מכאן שתחום זה של גאוגרפיה הרואה ביישובים העירוניים והיישובים הכפריים רצף אחיד מקבל מחדש את החשיבות שאבדה במהלך המאה ה-20.