גאורגה ביבסקו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גאורגה ביבסקו (ברומנית: Gheorghe Bibescu; 26 באפריל 1804 - 1 ביוני 1873) היה שליט של נסיכות ולאכיה בשנים 1843 עד 1848.
לידה |
1804 קראיובה, ולאכיה |
---|---|
פטירה |
1 ביוני 1873 (בגיל 69 בערך) פריז, צרפת |
מדינה | ולאכיה |
מקום קבורה | פר לשז |
בן או בת זוג | Marițica Bibescu |
פרסים והוקרה | |
| |
גאורגה ביבסקו הוא צאצא ישיר של קונסטנטין ברנקוביאנו, אח של בארבו שטירביי ואביהם של גריגורה, מריה וג'ורג'ס ביבסקו. הוא למד בבוקרשט ובפריז וב-1824 התחיל לעבוד בשירות הציבורי של נסיכות ולאכיה. הוא עבד במשרד המשפטים ובמשרד החוץ עד 1934, כשהתפטר ועזב את ולאכיה לטובת מגורים בפריז ובווינה. הוא שב לוולאכיה ב-1842 ועמד בראש האופוזיציה לשליט אלכסנדרו דימיטריה גיקה. בבחירות של 20 בדצמבר 1942 ביבסקו התחרה מול 35 מועמדים אחרים, כולל אחיו, בארבו שטירביי (שם המשפחה שונה, כי אומץ על ידי דוד מצד אימו) וזכה ברוב של קרוב ל-70% והיה לשליט ולאכיה. פעמוני הכנסיות ברחבי הנסיכות צלצלו כדי להודיע לתושבים על הבחירה.
בתקופת כהונתו הנסיכות נשלטה למעשה על ידי האימפריה הרוסית - ב-1948 החלה מהפכה ברוח אביב העמים וביבסקו, שהזדהה עם עקרונותיה וחתם על הצעת החוקה, נאלץ להתפטר ועזב את הנסיכות. כעבור כמה ימים הגיע הצבא הרוסי שדיכא את המהפכה. אחרי כן השלטון הרוסי הכתיב את שלטונו של שטירביי.