גאוכימיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גאוכימיה היא ענף החוקר את תפוצתם של יסודות כימיים ותרכובות טבעיות בכדור הארץ, ומשתמש בכלים כימיים על מנת ללמוד על תהליכים גאולוגיים. החל מן המאה ה-20 משמשת הגאוכימיה גם לחקר גופים אחרים במערכת השמש.
למושגי יסוד נוספים בנושא גאולוגיה וכימיה, ראו פורטל הגאולוגיה ופורטל הכימיה |
במושג "גאוכימיה" (כימיה של האדמה) בהקשר לענף מדעי זה השתמש לראשונה כימאי שווייצרי בשם כריסטיאן פרידריך שונביין (Christian Friedrich Schönbein) בשנת 1842. הכללת הכימיה במדעי הגאולוגיה צמחה מתוך שאלות חקלאיות וכלכליות, אך במשך הזמן התרחבה לשטחים נוספים. גאוכימיה מקושרת לכל תחומי הגאולוגיה מאחר שהחומרים הבונים את כדור הארץ והתהליכים המתרחשים בו ניתנים לניתוח כימי, למשל:
- מקורם ותפוצתם של יסודות ביקום, בגלקסיות, במערכת השמש וביחידות המבנה הראשיות של כדור הארץ: הגלעין, המעטפת, הקרום, ההידרוספירה והאטמוספירה
- התנהגותם ותפקידם של יונים בבניית גבישים
- ראקציות כימיות הנוצרות בהתקררות של מאגמה ובמחזור הסלעים
- הכימיה של סלעים געשיים
- תופעות הקשורות לגעשיות כמעיינות חמים, נביעה של גזים געשיים בפומרולות[1] ומקור מרבצי העפרות הנוצרות על ידי מים חמים בשלבים האחרונים של התקררות מאגמה
- ראקציות כימיות הקשורות בבליה של סלעים הנוגעות לפירוק של מינרלים ויצירתם של חדשים
- הובלה של חומרי בליה על ידי גופי מים וריכוזם של אותם חומרים בגופי מים אלה, כמו למשל מליחות ימים ואגמים
- שינויים כימיים המלווים דחיסה ומילוט של משקעים בתהליך הפיכתם לסלעים
- שינויים כימיים ומינרלוגיים מתקדמים המתרחשים בעת התמרת סלעים