גלן תיאודור סיבורג
מדען אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גלן תיאודור סיבורג (באנגלית: Glenn Theodore Seaborg, בשוודית: Glenn Teodor Sjöberg; 19 באפריל 1912 - 25 בפברואר 1999) היה כימאי אמריקאי ממוצא שוודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1951 (במשותף עם אדווין מקמילן), "על התגליות בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים". הוא מוכר בעיקר בזכות עבודתו בגילוי ותיאור תכונות של רדיואיזוטופים רבים ובשל חלקו בגילוי יסודות רבים, בהם פלוטוניום (והאיזוטופ שלו Pu-239), אמריציום, קיריום, ברקליום, קליפורניום, איינשטייניום, פרמיום, מנדלביום ונובליום.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
19 באפריל 1912 אישפמינג (אנ'), ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
25 בפברואר 1999 (בגיל 86) לה פאייט (אנ'), ארצות הברית |
שם לידה | Glen Theodore Seaborg |
ענף מדעי | כימיה |
מקום מגורים | ארצות הברית ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | ג'ורג' ארנסט גיבסון |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | ג'ון גופמן, Arthur Wahl, קנת סטריט, Gerhart Friedlander, Roger Batzel, Rodney H. Banks, Vera Kistiakowsky, Leon O. Morgan, W. Wayne Meinke |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | Helen L. Seaborg (1942–25 בפברואר 1999) |
צאצאים | David Seaborg |
תרומות עיקריות | |
התגליות בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים. גילוי יסודות רבים, בהם פלוטוניום (והאיזוטופ שלו Pu-239), אמריציום, קיריום, ברקליום, קליפורניום, איינשטייניום, פרמיום, מנדלביום ונובליום. | |
חתימה | |
סגירה