דימום מדרכי העיכול העליונות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דימום מדרכי העיכול העליונות הוא דימום מדרכי העיכול הנובע ממערכת העיכול הפרוקסימלית לליגמנט ע"ש טרייטז (Treitz ligament), כלומר, דימום אשר יכול לנבוע מהוושט, מהקיבה או מהתריסריון. דימום מדרכי העיכול העליונות נפוץ יותר מדימום מדרכי העיכול התחתונות ומהווה כ-80% מכלל מקרי הדימום.
תחום | גסטרואנטרולוגיה |
---|---|
מיקום אנטומי | upper gastrointestinal tract |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 187857 |
סיווגים | |
ICD-10 | K92.2 |
יש שתי סיבות מרכזיות לדימומים אלה:
- דימום שמקורו ביתר לחץ דם פורטלי.
- דימום שאינו כתוצאה מיתר לחץ דם פורטלי (או "דימום שאיננו כתוצאה מדליות בוושט או בקיבה"), והוא מהווה כ-80% מהמקרים. המקור למרביתם הוא בכיב.
הבסיס לאבחון וטיפול אצל חולים עם דימום בדרכי העיכול העליונות הוא ביצוע גסטרוסקופיה, או בשמה המדויק "אסופגו-גסטרו-דואדנוסקופיה" (EGD). מחקרים הראו שביצוע גסטרוסקופיה בתוך 24 שעות מתחילת הדימום, הביא לירידה בצורך למתן דם, ירידה בצורך לניתוח ומשך אשפוז קצר יותר. באופן כללי, כ-20% עד 35% מן החולים אשר יעברו בדיקת גסטרוסקופיה, יטופלו על ידי עצירת הדימום באופן אנדוסקופי, כאשר 5% עד 10% ייאלצו ללכת לניתוח. אצל 1% עד 2% מן החולים, לא ניתן יהיה לזהות מהו המקור לדימום בגלל דימום מסיבי אשר מקשה על איתור מוצא הדמם. במקרים כאלו יש לשקול לבצע אנגיוגרפיה במטרה לזהות את מקור כלי הדם המדמם.