נידה
אישה שנטמאה מדם הווסת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת. אישה שנטמאה מדם שיצא מהרחם שלא בזמן הווסת נקראת זבה ודיניה שונים. ההלכה קובעת דינים רבים לנידה, כשהעיקריים שבהם הם איסור על קרבה ועל קיום יחסי אישות עם איש, וכן – בדיני המקדש וקודשיו – איסור על כניסה להר הבית ועל אכילה מבשר הקורבנות, ולכוהנת איסור על אכילת תרומה או חלה. האיסורים חלים עד להיטהרות הנידה מטומאתה על ידי טבילה במקווה.
ערך זה עוסק במושג ההלכתי נידה. אם התכוונתם למסכת בשם זה, ראו מסכת נידה.
עובדות מהירות מקרא, משנה ...
מקרא | ויקרא, ט"ו, י"ט–כ"ד |
---|---|
משנה | מסכת נידה |
משנה תורה | הלכות מטמאי משכב ומושב |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה צ"ט ספר החינוך, מצווה קפ"א |
סגירה
בהלכות טומאה וטהרה, הנידה היא אב הטומאה, ומטמאה אנשים, כלים, מאכלים ומשקאות. כמו כן, היא אחת ממטמאי משכב ומושב.