דת מצרים העתיקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דת מצרים העתיקה הייתה מערכת מורכבת של אמונות וטקסים פוליתאיסטיים, שהיוו חלק בלתי נפרד מתרבות מצרים העתיקה. היא התמקדה ביחסי הגומלין של המצרים עם אלוהויות שהאמינו שהם נוכחות בעולם ושהוא בשליטתם. טקסים כגון תפילה ומנחות סופקו לאלים כדי לזכות בטובתם. המנהגים הדתיים הפורמליים התרכזו בפרעונים, שליטי מצרים, כי האמינו כי הם בעלי כוחות אלוהיים מכוח מעמדם. הם שימשו כמתווכים בין בני עמם לאלים, והיו מחויבים לקיים את האלים באמצעות טקסים ומנחות כדי שיוכלו לשמור על מאע'ת, עיקרון הצדק הקוסמי הנוכח בעולם, ולהדוף את איספת, כוח הכאוס. המדינה הקדישה משאבים עצומים לטקסים דתיים ולבניית מקדשים.
אנשים יכולים לקיים אינטראקציה עם האלים למטרותיהם, לפנות לעזרה באמצעות תפילה או לאלץ את האלים לפעול באמצעות קסם. פרקטיקות אלה היו נבדלות מהטקסים והמוסדות הפורמליים, אך קשורים קשר הדוק. המסורת הדתית העממית הלכה והתבלטה במהלך ההיסטוריה המצרית ככל שמעמדו של פרעה ירד. האמונה המצרית בחיים לאחר המוות וחשיבותם של טקסי ומנהגי הלוויה ניכרות במאמצים הגדולים שנעשו כדי להבטיח את הישרדות נפשותיהם לאחר המוות - באמצעות בניית קברים מפוארים, קבורה עם חפצים ומנחות במטרה לשמר את הגוף והנפש.
שורשי הדת היו בפרהיסטוריה של מצרים והיא המשיכה להתקיים כ-3,500 שנה. פרטי האמונה הדתית השתנו עם הזמן כאשר חשיבותם של אלים מסוימים עלתה וירדה, ויחסיהם המורכבים השתנו. בתקופות שונות, אלים מסוימים זכו להכרה על פני האחרים, כולל אל השמש רע, האל היוצר אמון ואלת האם איזיס. במשך תקופה קצרה, בתאולוגיה שפרעה אחנתון קידם, אל אחד, אתון, החליף את הפנתיאון המסורתי. הדת והמיתולוגיה המצרית העתיקה הותירה אחריה כתבים ומונומנטים רבים, לצד השפעות משמעותיות על תרבויות עתיקות ומודרניות.