האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (לעיתים נקראת גם: אמנת האג) היא אמנה שנחתמה בהאג בשנת 1980 בדבר משמורת ילדים. לפי האמנה, המשמורת צריכה להיקבע במקום מגוריו הקבוע ואוסרת על העברת ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת הוריו או האפוטרופוס. אם הוברח הילד לארץ אחרת ניתן להגיש בקשה להחזרתו והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ממנה נחטף, שם תיקבע המשמורת החוקית. ברוב המקרים נועדה אמנה זו להילחם בתופעה של לקיחת המשמורת בכוח על ידי אחד ההורים אחרי סכסוך או גירושין.
למרות כוונת האמנה, מדינות רבות מנהלות קדם דיון על המשמורת בעת הדיון על השבת הילד למדינה ממנה נחטף, בין השאר בגלל טענות של ההורה ה"חוטף" שהשבת הילד למדינה ממנה נחטף תסכן את הילד.
ישראל אימצה את אמנת האג בשנת 1991 ב"חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991", והגוף האחראי על ביצועה הוא המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה.
שר"ב - שירות הרווחה הבין-לאומי הוא שירות רווחה, השייך למשרד הרווחה של מדינת ישראל, ותפקידו לסייע מקצועית במקרים בהם הדבר נדרש, גם בהתאם לאמנת האג, בקשר עם הילד וליוויו על ידי עובדים סוציאליים, על מנת להקל עליו ועל סביבתו את המעבר, אם נדרש.