חוקת ארצות הברית
המסמך המכונן של ארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוקת ארצות הברית (באנגלית: United States Constitution) היא החוק העליון במערכת החוקים של ארצות הברית, והמסמך המכונן שלה.[1] החוקה, שכללה עם פרסומה שבעה פרקים, ביססה את הממשל והשלטון בארצות הברית: שלושת הפרקים הראשונים בחוקה יצרו, לפי עקרון הפרדת הרשויות, את שלושת חלקי הממשל הפדרלי של ארצות הברית, שהם הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, וקבעו את צורת הממשל במדינה כרפובליקה פדרלית.
העמוד הראשון בעותק המקורי של החוקה | |
מחבר | ועידת החוקה |
---|---|
חותמים | ראו החותמים על חוקת ארצות הברית |
תאריך יצירה | 17 בספטמבר 1787 |
תאריך הצגה | 28 בספטמבר 1787 |
תאריך אשרור | 21 ביוני 1788 |
תאריך כניסה לתוקף | 4 במרץ 1789 |
שפות | אנגלית |
מכוח הפרק הראשון בחוקה נוסד הקונגרס בן שני הבתים (בית הנבחרים והסנאט), שיחדיו מהווים את הרשות המחוקקת; מכוח הפרק השני נוסד תפקיד נשיא ארצות הברית, שעומד בראש הרשות המבצעת; והפרק השלישי ייסד את בית המשפט העליון, וכן מערכת של בתי משפט נוספים, שיחדיו מהווים את הרשות השופטת. ארבעת הפרקים האחרונים עיצבו את עקרון הפדרליות, המאפיין את הממשל בארצות הברית, ובו המדינות מתאגדות לכדי ישות פוליטית אחת, ובכך מוסרות חלק מסמכויותיהן לרשות השלטון המרכזי. בפרקים אלו, החוקה מפרטת את זכויותיהן השונות של המדינות, וכן מבדילה בין תחומי האחריות של ממשלי המדינות ובין אלו של השלטון המרכזי, כמו גם את היחסים ביניהם. חוקת ארצות הברית נחשבת לחוקת המדינה הקדומה ביותר שעדיין תקפה כיום.[2]
החוקה אומצה ב-17 בספטמבר 1787 על ידי ועידת החוקה שנערכה בעיר פילדלפיה, פנסילבניה, ואושרה לאחר מכן בוועידות במדינות השונות. החוקה נכנסה לתוקף רשמית כשנתיים לאחר מכן, במרץ 1789. מאז ועד היום, תוקנה החוקה 27 פעמים,[3] במטרה להתאימה לצרכיה המשתנים של האומה, שהשתנו לא מעט מאז המאה ה-18.[4] עשרת התיקונים הראשונים, הידועים יחדיו כמגילת הזכויות, מבססים את ההגנה במשפט האמריקאי על חירויות הפרט, ומגבילים את יכולתו של השלטון להתעמר באזרחיו. גם התיקונים שבאו לאחר מכן הרחיבו את ההגנה על זכויות הפרט והאזרח, כמו גם התייחסו לעניינים שונים הקשורים לסמכויותיו של השלטון הפדרלי.
בהיותה המסמך העליון והמחייב ביותר, החוקה מדריכה עד היום את החברה האמריקאית בענייני חוק, פוליטיקה וממשל. הצהרתה, המתחילה במילים "אנו, אנשי ארצות הברית" (We the people), מבססת את התפיסה האמריקאית, החדשנית לשעתה, שהשלטון מטרתו לשרת את האזרחים, ולא להפך, ומשקפת את עקרונות המחשבה הליברלית. בפרקיה השונים, החוקה מבססת את הפרדת רשויות השלטון, שומרת על איזונים ובלמים בין הרשויות, מגינה על שלטון הרוב כמו גם על זכויותיהם של המיעוטים, ומסדרת את מערכת היחסים שבין השלטון המרכזי ושלטון המדינות.[4] לאורך ההיסטוריה, חוקת ארצות הברית השפיעה ונתנה השראה בינלאומית לביסוס חוקות במדינות אחרות. הקלף המקורי עליו נכתב המסמך שמור ומוצג בבניין הארכיון הלאומי של ארצות הברית בוושינגטון הבירה.