הטיית האישוש
הנטייה להעדיף מידע המאשש את אמונותיו של האדם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הטיית האישוש (Confirmation bias) היא הנטייה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע המאשש אמונות או השערות קודמות, תוך התעלמות ממידע סותר או כזה שתומך באפשרויות חלופיות[1][2]. זהו סוג של הטיה קוגניטיבית ושגיאה שיטתית בחשיבה אינדוקטיבית.[3] הטיה זו באה לידי ביטוי כשאנשים נוטים לאסוף או לזכור מידע באופן סלקטיבי, או כאשר הם מפרשים את המידע בצורה מגמתית. ההשפעה חזקה יותר בנושאים טעונים רגשית וכאשר מדובר באמונות שמושרשות עמוק. אנשים גם נוטים לפרש ראיות דו-משמעיות כאילו הן תומכות רק בעמדה שלהם. חיפוש, פרשנות וזיכרון מוטים הם גורמים התורמים לקיטוב גישה (כאשר מחלוקת הופכת להיות קיצונית יותר אף על פי שגורמים שונים נחשפים לאותם נתונים), היאחזות באמונות (כאשר אמונה נמשכת גם לאחר שמוצגות נגדה ראיות סותרות), השפעה אי-רציונלית של ההתחלה (הטיית העיגון והתיקון הסתמכות גדולה יותר על המידע בו נתקלים בתחילת סדרה ראיות), ומתאם מדומה (כאשר אנשים תופסים באופן כוזב קשר בין שני אירועים או מצבים).
סדרת ניסויים משנות ה-1960 מעלה את הטענה כי אנשים בעלי דעות קדומות מעדיפים לאשר את אמונותיהם. עבודה מאוחרת יותר פירשה מחדש את התוצאות הללו כנטייה של אנשים לבחון את הרעיונות באופן חד-צדדי, תוך התמקדות באפשרות אחת והתעלמות מחלופות. במצבים מסוימים גישה זו יכולה להטות את מסקנותיהם. הסברים להטיות הנצפות כוללים 'משאלת לב' ויכולת אנושית מוגבלת לעבד מידע. הסבר נוסף להטיית אישוש הוא כתוצאה מחישוב כלכלי קר של העלויות של שגיאה מול עלותה של בחינה מחדש, של חקירה מחדש של הראיות באופן נייטרלי ומדעי עם כל המשתמע מכך.
הטיות אישוש תורמות לביטחון עצמי מופרז באמונות אישיות ויכולות לשמור או לחזק אמונות למרות קיום ראיות מנוגדות. החלטות גרועות עקב הטיות כאלה נפוצות בהקשרים פוליטיים וארגוניים.