המטבח של ערביי ארץ ישראל
מכונה גם "המטבח הפלסטיני" / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המטבח של ערביי ארץ ישראל, או המטבח הפלסטיני (בערבית: مطبخ فلسطيني), מורכב ממאכלים שבמקור נוצרו או נאכלו על ידי כלל האוכלוסייה בארץ ישראל ונאכלים בעיקר על ידי האוכלוסייה דוברת הערבית החיה הן במדינת ישראל (ערביי ישראל) והן באזורי יהודה ושומרון וחבל עזה (בכללם גם האוכלוסיות הדרוזיות והבדואיות), ובפרט על ידי האוכלוסייה שמגדירה עצמה פלסטינית החיה באזורים הללו. המטבח של ערביי ארץ ישראל משלב השפעות של כל כלל התרבויות שהתיישבו בארץ. זאת, במיוחד במהלך ואחרי התקופה האסלאמית, האומיי תחילה ולאחר מכן העבאסי, שהושפע מהפרסים, ולבסוף ההשפעות החזקות של המטבח הטורקי, כתוצאה מהכיבוש של הטורקים העות'מאניים. המטבח של ערביי ארץ ישראל דומה למטבחים הלבנטיניים האחרים, כולל זה הלבנוני, הסורי, המטבח הירדני.
סגנונות בישול משתנים מאזור לאזור, וכל סוג של סגנון בישול והחומרים שמשתמשים בהם, בדרך כלל, מבוססים על האקלים ומיקומו של האזור המסוים ועל מסורות. אורז ווריאציות של קובה נפוצות בגליל; ביהודה ושומרון עושים בעיקר ארוחות כבדות יותר, תוך שימוש בלאפה, אורז ובשר. תושבי מישור החוף עושים שימוש תכוף בדגים, פירות ים ועדשים, ותושבי רצועת עזה הם צרכנים כבדים של פלפל חריף. ארוחות בדרך כלל נאכלות בבית, אבל אכילה בחוץ הפכה לתופעה מקובלת במיוחד במהלך מסיבות שבהן מוגשות מנות קלות כמו סלטים, מטבלי לחם ושיפודים.
האזור הוא גם ביתם של קינוחים רבים, החל מאלה שנעשים ביומיום, על בסיס קבוע, וכלה באלה השמורים בדרך כלל לחגים. רוב הממתקים הפלסטיניים הם כיסוני בצק ממולאים בגבינות ממותקות, תמרים או אגוזים שונים, כגון שקדים, אגוזי מלך או פיסטוקים. משקאות יכולים להיות תלויים גם כן בחגים כגון במהלך חודש הרמדאן, שבו מיצי חרוב, תמרהינדי ומשמש נצרכים בשעת השקיעה. קפה שותים לאורך כל היום ומשקאות חריפים לא נפוצים בקרב האוכלוסייה המקומית (בשל האיסור בדת), עם זאת, כמה משקאות אלכוהוליים כמו ערק או בירה נצרכים על ידי ערבים נוצרים.