איזור (תכנון ערים)
תהליך חלוקת הקרקעות ברשות מקומית או עירייה על פי אזורים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אִיזוּר[1] או הפרדת שימושים (באנגלית: Zoning או: Single-Use Zoning) הוא תהליך חלוקת הקרקעות ברשות מקומית או עירייה על פי אזורים (לדוגמה: מגורים, תעשייה, משרדים, מסחר), שבהם ישנו שימוש בודד או הגבלות שונות לקרקע מסוימת. סוג האזור קובע אם ניתנת הרשאה לתכנון ופיתוח נתון, והפרדת שימושים עשויה לציין מגוון של שימושים עלילתיים על סף ותנאי שטח, גודלו וממדיו, כמו גם את צורת המבנים והבניינים, גובהם ומיקומם. מדובר בהיפוך של עירוב שימושי לקרקע – מדיניות תכנונית לשילוב כמה שימושים באותו המרחב, החל מרמת הבניין, דרך הבלוק העירוני והרחוב ועד רמת השכונה או האזור.[2] הנחיות להפרדת שימושים נועדו להנחות צמיחה והתפתחות עירונית או אזורית על פי כללים מוגדרים.