השושלת האפשארית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האפשארים (בפרסית: سلسله افشار) היו מלכי שושלת איראנית ממוצא טורקי מאזור ח'וראסאן אשר שלטו בפרס במאה ה-18 לספירה. השושלת נוסדה בשנת 1736 על ידי נאדר שאה(אנ'), מצביא שהדיח את אחרון מלכי השושלת הספווית, וטען לכתר המלוכה האיראני. בזמן מלכותו, הורחבו גבולות איראן לגבולותיהם המרביים מאז האימפריה הסאסאנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
| |||
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | שאה | ||
שפה נפוצה | פרסית, אזרית | ||
עיר בירה | משהד | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אסיה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | הכרזת נאדיר שאה על עצמו כשאה | ||
תאריך | 1736 | ||
פירוק | |||
תאריך | 1796 | ||
ישות קודמת | האימפריה הספווית | ||
ישות יורשת |
שושלת זנד האימפריה הדוראנית |
לאחר מותו של נאדר שאה, חולק רובה של האימפריה בידי הזאנדים (אנ') והדוראנים, והשלטון האפשארי הוגבל למדינה קטנה בח'וראסאן. השושלת האפשארית הופלה לבסוף בשנת 1796 על ידי מוחמד ח'אן קאג'אר (אנ'), מייסד השושלת הקאג'ארית.
השושלת נקראת על שמו של השבט הטורקי אפשאר, שאליו השתייך נאדר שאה. האפשארים היגרו מטורקסטן לאזרבייג'ן בסביבות המאה ה-13 לספירה. בתחילת המאה ה-17, השאה הפרסי עבאס הגדול העביר רבים מן האפשרארים מאזרבייג'ן לח'וראסאן כדי להגן על הגבול הצפון-מזרחי של מדינתו מן האוזבקים.