ונטית (שפה איטלית)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ונטית (שפה איטלית) (לטינית Lingua Venetica) הייתה שפה הודו-אירופית שדוברה בעת העתיקה באזור ונטו שבצפון-מזרח איטליה בין עמק הפו מדרום למורדות הרי האלפים מצפון.
ערך זה עוסק בשפה איטלית עתיקה. אם התכוונתם לשפה הרומאנית המדוברת בצפון איטליה, ראו ונטית (שפה רומאנית).
עובדות מהירות מדינות, אזורים ...
מדינות | צפון מזרח איטליה |
---|---|
אזורים | אין |
דוברים | נכחדה במאה ה-1 |
שפת אם | 0 |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה | ונטית |
לאום | אין |
מוסד | אין |
קוד ISO 639-3 | xve |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
סגירה
על קיומה של השפה ומאפייניה מעידות כ-300 כתובות קצרות שהשתמרו מהתקופה שבין המאה ה-6 לפנה"ס למאה ה-1, מועד בו נדחקה מפני הלטינית ונכחדה. דוברי הוונטית היו הוונטים האדריאטים, עם איטלי שכונה "Veneti" בפי הרומאים ו-"Ενετοί" (אֳנֳטי) ביוונית. כ-60 מילים בוונטית פוענחו אם כי חלק מהן נשאלו מלטינית.
אין לבלבל שפה זו עם הוונטית המודרנית, השייכת למשפחת השפות הרומאניות.