ז'יגמונד באטורי
נסיך טרנסילבניה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ז'יגמונד באטורי (בהונגרית: Báthory Zsigmond; 1573 – 27 במרץ 1613) היה נסיך טרנסילבניה מספר פעמים בין השנים 1586–1602, ב-1598 הפך גם לדוכס רציבוז' ואופולה בשלזיה. אביו, קרישטוף באטורי שלט בטרנסילבניה כווייבוד, מחליף של סטפאן באטורי שעזב לפולין. ז'יגמונד היה עדיין קטין כשנבחר לשליט על ידי הדיאטה של טרנסילבניה בהתאם לבקשתו שלפני המוות של אביו, קרישטוף. בהתחלה טרנסילבניה נמשלה בשמו על ידי מועצות עוצרות, אולם ב-1585 מינה אישטוואן באטורי כעוצר יחיד את יאנוש גיצי. אחרי מות אישטוואן באטורי אימץ ז'יגמונד באטורי את התואר "נסיך".
ציור דיוקן מאת הצייר הפלמי דומוניקוס קוסטוס | |||||
לידה |
20 במרץ 1572 ואראד, פרטיום, נסיכות טרנסילבניה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
27 במרץ 1613 (בגיל 41) ליבוכוביצה, ממלכת בוהמיה, האימפריה הרומית הקדושה | ||||
מדינה | נסיכות טרנסילבניה (1570–1711) | ||||
מקום קבורה | קתדרלת ויטוס הקדוש בפראג | ||||
בן או בת זוג | מריה כרסטינה מאוסטריה (1595–?) | ||||
שושלת בית באטורי | |||||
| |||||
חתימה | |||||
בשנת 1588 הדיאטה הכריזה את ז'יגמונד באטורי כבגיר, אולם רק אחרי שנתן הסכמתו לגירוש הישועים. משום כך הטיל עליו האפיפיור סיקסטוס החמישי חרם שהוסר לבסוף ב-1590 והישועים הורשו לשוב כעבור שנה. יחסו האוהד הגלוי של ז'יגמונד באטורי כלפי הקתולים עשה אותו לא פופולרי בקרב נתיניו הפרוטסטנטים. הוא החליט להצטרף לליגה הקדושה נגד האימפריה העות'מאנית. משלא הצליח לשכנע את הדיאטה לתמוך בתוכניותיו הוא ויתר על הכתר ביולי 1594, אולם מפקדי הצבא שכנעו אותו לחזור בו מהחלטתו. לפי הצעת מפקדיו דיכא את האצילים שהתנגדו למלחמה בעות'מאנים. רשמית הוא חבר לליגה הקדושה והתחתן עם מריה כריסטינה, אחיינית של רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שישב בפראג. שכניו הרומנים, מיכאל האמיץ, שליט ולאכיה, ושטפן רזבאן, שליט מולדובה, הכירו בחסותו. כוחותיהם המאוחדים הביסו את הצבא העות'מאני בקרב ג'ורג'יו. אחרי ניצחון זה באה סדרת ניצחונות עות'מאנים. בעקבות זאת, בהתחלת שנת 1598 התפטר ז'יגמונד לטובת הקיסר רודולף השני. כפיצוי קיבל את הדוכסויות רציבוז' ואופולה. דודו מצד האם, אישטוואן בוצ'קאי שכנע אותו לחזור בסוף הקיץ, אך לא עלה בידו לעשות שלום עם הטורקים. ב-1599 ויתר על טרנסילבניה לטובת אחיו, אנדראש באטורי והתיישב בפולין. בשנים הבאות טרנסילבניה סבלה מפשיטות קבועות ומעשי שוד של שכירי חרב וכוחות עות'מאניים. ז'יגמונד שב מפולין בשנת 1601 בראש צבא פולני, אך לא הצליח לחזק את מעמדו. שוב התפטר לטובת הקיסר רודולף השני והתיישב בבוהמיה ביולי 1602. אחרי שהואשם בקשר נגד הקיסר, הושלך בשנים 1610–1611 למשך 14 חדשים לכלא בפראג. הוא מת באחוזתו בליבוכוביצה בבוהמיה.