זוקן ראייה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זוקן ראייה (ביוונית: Presbyopia; presbys "זקן", opia "ראייה") הוא ליקוי בריאות המתבטא בירידה ביכולת העין להתמקד בעצמים הנמצאים בקרבתה. המנגנונים המדויקים הגורמים לזוקן ראייה עדיין לא ידועים בוודאות ומחקרים שנעשו עד כה מצביעים במידת הסבירות הגבוהה יותר על איבוד גמישותה של עדשת העין כגורם עיקרי, אף שקיימים מחקרים שהצביעו על שינויים בקוער העדשה כתוצאה מגדילתה ואובדן כוח השרירים הריסניים כגורמים נוספים.
תחום | רפואת עיניים |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D011305 |
סיווגים | |
ICD-10 | H52.4 |
ICD-11 | 9D00.3 |
בדומה להופעת שיער שיבה וקמטים בעור, זוקן הראייה היא תסמין הנגרם במהלך הטבעי של הזדקנות. בני אדם מפגינים בדרך כלל סימנים ראשונים לזוקן ראייה בגילאי 40–50. היכולת להתמקד בעצמים קרובים פוחתת עם עליית הגיל, החל מיכולת התמקדות של כ-20 דיופטר בגיל הילדות (היכולת להתמקד בעצם המונח במרחק 5 ס"מ מן העין), כ-10 דיופטר בגיל 25 (10 ס"מ), והתהליך מסתיים ברמה של 0.5 עד 1 דיופטר בגיל 60 (היכולת להתמקד בעצם שמרחקו אינו פוחת ממטר אחד עד שני מטר). ברוב מקרי זוקן הראייה, חדות הראייה לרחוק לא נפגעת.