חוק השבות
חוק המסדיר את עליית יהודי התפוצות וילדיהם למדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק השבות, תש"י–1950 מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה, אלא "אם נוכח שר הפנים שהמבקש – (1) פועל נגד העם היהודי; או (2) עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה; או (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור". בהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה מיידית באזרחות ישראלית.
עובדות מהירות פרטי החוק, מדינה ...
פרטי החוק | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תאריך חקיקה | 6 ביולי 1950 |
תאריך חקיקה עברי | כ"א בתמוז תש"י |
גוף מחוקק | הכנסת הראשונה |
שטחים שעליהם חל החוק | ישראל |
מאפשר | הסכם הסגרה |
חוברת פרסום | ספר החוקים 51, עמ' 159 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד הפנים |
מספר תיקונים | 2 |
נוסח מלא | הנוסח המלא |
סגירה
החוק התקבל בכנסת ב-5 ביולי 1950 (כ' בתמוז ה'תש"י), בעקבות יוזמה של חבר הכנסת זרח ורהפטיג ממפלגת "הפועל המזרחי", והיה במשך שנים רבות הביטוי החוקי המרכזי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. בשנת 2018 קיבל רעיון השבות מעמד חוקתי בסעיף 5 של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.