הצעת חוק יסוד: החקיקה
הצעה לחוקק חוק יסוד שיבהיר את סמכות הכנסת לחוקק חוקים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הצעת חוק יסוד: החקיקה היא הצעה לחוקק חוק יסוד שיבהיר את סמכות הכנסת לחוקק חוקים, שיקבע את תהליכי החקיקה, שיגדיר את עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים, ויקבע את סמכות בית המשפט לבטל חוק הסותר הוראה בחוק יסוד.
על פי מגילת העצמאות יעודה של האספה המכוננת היה לקבוע חוקה, שעל פיה יוקמו "השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה", וזאת עד ל-1 באוקטובר 1948. לאחר הבחירות לאספה המכוננת, היא קיבלה את חוק המעבר, התש״ט-1949, בו נקבע כי ״לבית המחוקקים במדינת ישראל יקראו 'הכנסת''', ולאסיפה המכוננת ייקרא הכנסת הראשונה. האסיפה המכוננת לא קיבלה חוקה, ותחתיה אימצה את החלטת הררי. בחוק יסוד: הכנסת נקבע שהכנסת היא בית הנבחרים של ישראל.
תהליך חקיקת החוקים בישראל מתנהל לפיכך ללא בסיס מפורט, וללא בסיס פורמלי ביחס לחוקי יסוד, ומסתמך בעיקרו על תקנון הכנסת המגדיר את אופן חקיקת חוקים. בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, נקבע כי לא יסתור חוק את הוראותיו של חוק היסוד, אלא בהתאם לתנאים שנקבעו (תנאי ״פסקת ההגבלה״). בית המשפט העליון פירש הוראה זו כמסמיכה אותו לבטל חוק או הוראה שבחוק, כאשר הם אינם עומדים בתנאי פסקת ההגבלה.