חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
חוק בתחום הפיצוי בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (חוק הפלת"ד בפי עורכי-הדין) הביא לרפורמה יסודית בתחום הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים בישראל. לפני חקיקתו היה תחום זה כפוף לדיני הנזיקין המסורתיים. הקושי המרכזי נבע מכך שהנפגע בתאונת דרכים נדרש להוכיח שנזקו נגרם על ידי התרשלותו של הנתבע כדי לזכות בפיצוי. אם גורם הנזק לא התרשל, אם לא ניתן היה להוכיח שגורם הנזק התרשל, אם גורם הנזק לא נמצא, או אם הנזק נגרם באשמת הנפגע עצמו - לא הייתה זכות לפיצוי. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד להבטיח שכל נפגע בתאונת דרכים יפוצה. לשם כך הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה וחובת ביטוח בגין האחריות הפוטנציאלית וכן בגין נזק שעלול להיגרם לנהג בתאונה עצמית.
עובדות מהירות פרטי החוק, תאריך חקיקה ...
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 8 באוגוסט 1975 |
תאריך חקיקה עברי | א' באלול תשל"ה |
גוף מחוקק | הכנסת השמינית |
שטחים שעליהם חל החוק | ישראל |
חוברת פרסום | ספר החוקים 780, עמ' 234 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד האוצר |
מספר תיקונים | 26 |
נוסח מלא | הנוסח המלא |
סגירה