חוק קנזס נברסקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק קנזס נברסקה (באנגלית: Kansas–Nebraska Act) הוא חוק שנחקק בשנת 1854 בסנאט האמריקני ונחשב כאירוע מעצב בהיסטוריה של ארצות הברית, ובמיוחד בשאלת העבדות בה.
מטרת החוק הייתה להכין ולארגן את הטריטוריות הצפוניות שבשטחי רכישת לואיזיאנה לקראת צירופן כמדינות לאיחוד. החוק נוסח בידי התומכים במדיניות "ריבונות העם", ובראשם הסנאטור הדמוקרטי סטיבן דאגלס. החוק אישר ליישב במימון ממשלתי את הטריטוריות נברסקה וקנזס, וקבע שכל טריטוריה שמבקשת להצטרף לאיחוד תוכל לקבוע בבחירות עצמאיות אם תהיה מדינה המתירה עבדות אם לאו.
החוק ביטל למעשה את פשרת מיזורי משנת 1820, שאסרה את התפשטות העבדות מצפון לגבולה הדרומי של מיזורי (קו הרוחב '36°30), והתירה אותה מדרום לו. חוק קנזס נברסקה העביר את ההחלטה בעניין העבדות לידי תושבי אותה מדינה והוציאה מידי השלטון הפדרלי.
לכאורה נראה שהחוק הוא הישג לתומכי העבדות. בפועל, החוק רק החמיר את הקיטוב הפוליטי בארצות הברית, בין מדינות הצפון לבין מדינות הדרום בשאלת העבדות. בעקבות הזעם על החוק קמה באותה שנה המפלגה הרפובליקנית שנשאה על דגלה את ביטול העבדות. המפלגה נחלקה לפלג מתון עם אנשים כמו אברהם לינקולן שדגלו בביטול הדרגתי של העבדות, לבין הרפובליקנים הרדיקלים שרצו לבטל את העבדות באופן מיידי ומוחלט. הקיטוב הפוליטי הלך והחמיר. לינקולן ניצח בבחירות של 1860. לאחר שהתברר כי לינקולן ניצח, הבהירו מדינות הדרום שיפרשו מהאיחוד לפני שיכנס לתפקיד. ב-20 בדצמבר, בתקופה שבין בחירתו של לינקולן לכניסתו לתפקיד, הכריזה קרוליינה הדרומית על פרישתה מארצות הברית ובהמשך הצטרפו מדינות נוספות. פרישת מדינות הדרום הוביל למלחמת אזרחים שפרצה באפריל 1861. בעקבות נצחון מדינות הצפון הועבר התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית שביטל את העבדות בארצות הברית.