חותם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוֹתָם (או חותמת) הוא סימן רשמי, סמל או שלט אצולה אשר מוטבע, מודפס, מובלט או מצורף למסמך (או כל חפץ אחר) במטרה לאשר את מקוריותו, כתחליף או כתוספת לחתימה. ברוב המקרים נעשה שימוש בנוזל (כגון דיו, או שעווה מומסת) המאפשר גיוון בצבע, אולם "חותם יבש" מטביע סימן באמצעות הפעלת לחץ והשקעת החותם בנייר. המילה חותם משמשת גם לתיאור הסמל או הציור המיוצג בו וכמו כן כשם עצם לתיאור כל מכשיר, טבעת חותם או חותמת המשמשים להטבעות חותם. ההטבעה לרוב, על גבי החותם יש שטח מגולף מחומר קשה שמטביע צורה מסוימת כאשר הוא מונח על חומר רך. בנוסף, משתמשים במונח חותם בהשאלה כדי לתאר השפעה והשארת סימן (למשל במונח "הטביע חותם").[1]
ערך זה עוסק בסימן מוטבע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חותם (פירושונים).
|