מהימנות (שיטות מחקר)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מהימנות היא מונח בשיטות מחקר, המסמל את היכולת של כלי המדידה לאמוד משתנה באופן עקבי ובעל הדירות. מדד נחשב למהימן, ככל שהוא משקף את הערכים האמיתיים שאותם הוא מיועד למדוד. כלומר, ככל שהוא מדויק יותר[1] ושיש בו פחות טעויות מדידה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הפתיח והמשך הערך מתייחסים לתחום הפסיכומטריה ומדעי ההתנהגות בלבד ומפנים לקישורים בתחום זה, בעוד שהערך אמור לעסוק בשיטות מחקר, הכוללות גם ביולוגיה, רפואה ועוד. כמו כן, הערך מערבב מהימנות עם תוקף, שני מושגים נפרדים ובלתי תלויים, והטענה שאחד הוא היבט של השני אינה נכונה. כמו כן הוא משתמש בניסוחים מעגליים כמו "המידה שבה כלי המדידה מודד" - שאינם עוזרים להבנה. | |
טעות מדידה היא הפער ההיפותטי בין הציון הנצפה לבין הציון האמיתי בהערכה מסוימת. טעויות מדידה פוגמות בשימושיות של המדידה, משום שהן מגבילות את מידת ההכללה של התוצאות מעבר למדידה הספציפית[1].
המהימנות נמדדת לצד התוקף של המחקר או המבחן. במקרים רבים מתייחסים למהימנות כמאפיין עצמאי של הנתונים המופקים מכלי המדידה. למעשה המהימנות היא אחד מההיבטים של התוקף, משום שרמת המהימנות מצביעה בסופו של דבר על מידת השימושיות והאמינות של הפרשנות המתבצעת על נתונים אלו[1].