יצחק אבינרי
בלשן, לשונאי, חוקר ומחדש הלשון העברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יצחק אבינרי (רבילְסְקִי; כ"ז בתמוז ה'תר"ס, 24 ביולי 1900 – ט"ז באלול תשל"ז, 30 באוגוסט 1977) היה בלשן, לשונאי, חוקר ומחדש הלשון העברית.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
יצחק אבינרי | |
לידה |
24 ביולי 1900 פליסקיב, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
30 באוגוסט 1977 (בגיל 77) תל אביב-יפו, ישראל |
שם לידה | יצחק רבלסקי |
מדינה | ישראל |
לאום | ישראלי |
מקום לימודים | אוניברסיטת אודסה, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, סורבון |
סגירה
אבינרי חידש עשרות מילים, ובהן: רב-מכר, תפוז, אישום, בִּנאום, איוש, יֶדַע, ילודה, רַכָּז, קימום, קמטוט, חיסול, ביים וביום, מייצר וייצור, תוצר, תרנהוד, ועוד. כתב מאות מאמרים בכתבי עת שונים, כתב וערך את המדור הלשוני בעיתון "על המשמר" וב"דבר" שלימים כונס לספר "יד הלשון". חיים נחמן ביאליק כינה אותו "שר הלשון העברית"[1].
אבינרי חיבר ספרים בענייני לשון, שרובם משמשים למחקר בתחום. ערך את לוח הקואופרציה של ארץ ישראל ומדינת ישראל במשך 48 שנה.