יחסי אח–מטופל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יחסי אח/ות - מטופל נועדו לשפר את בריאותו של הנזקק לשירותי הרפואה. ביחסים אלה, האחות (או האח) ממלאים תפקידים שונים בהתאם לצרכים המשתנים של המטופל. היא משמשת כמורה, כמדריכה, כיועצת, כמומחית טכנית וכמשאב העומד לרשותו של המטופל, כדי לסייע לו להשיב את בריאותו ורווחתו. התפקידים השונים הללו מתבצעים באמצעות אינטראקציה בינה לבין המטופל, המשלבת מרכיבים מילוליים ומרכיבים בלתי מילוליים.
כל אינטראקציה בין אחות-מטופל היא ייחודית לכל מטופל, ובעלת משמעות שנוצרת על ידי המשתתפים בה. יחסי אחות מטופל הם רב ממדיים, ומתרחשים בו-זמנית במספר ממדים שונים: ביולוגיים, פסיכולוגים, סוציאליים, פרופסיונליים, רוחניים ואינסטרומנטליים. האינטראקציה של האחות עם המטופל מושפעת ממודעות עצמית של האחות, מסגנונה האישי, מידע סיעודי ורפואי וממיומנויות אישיות ובין-אישיות[1].