יחסי קרמרס–קרוניג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יחסי קרמרס-קרוניג הם תכונות מתמטיות המקשרות את החלק הממשי והחלק המדומה של פונקציה מרוכבת שהיא אנליטית בחצי המישור העליון. יחסים אלה משמשים לעיתים קרובות לקשר בין החלק הממשי והמדומה של פונקציית היגב (response function) במערכת פיזיקלית מכיוון שסיבתיות מבטיחה שפונקציית ההיגב היא אנליטית, ולהפך, אנליטיות מבטיחה סיבתיות במערכת הפיזיקלית.[1] היחסים קרויים על שם ראלף קרוניג[2] והנדריק אנתוני קרמרס[3].