ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה
תקופה בהיסטוריה של ירושלים הקודמת להפיכת ירושלים לעיר דוד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפרהיסטוריה של ירושלים וסביבותיה לוטה בערפל הזמן וקבורה תחת השרידים של תקופות מתועדות יותר בעיר שהייתה עדה להיסטוריה ללא הפסקה.
עד לתחילת המאה ה-20, כל שהיה ידוע על ירושלים נבע מכתבי הקודש, והסתכם בקורותיה של ירושלים בתקופה המקראית ואילך. חפירות ארכאולוגיות חשפו ממצאים המלמדים על קורותיה של ירושלים בתקופות שקדמו לכך. ממצאים אלו מעלים תמונה של פעילות אנושית מורכבת, הכוללת מערכות בנייה מרשימות ומערכות חברתיות מורכבות, ומאפשרים לחוקרים מדיסציפלינות מדעיות שונות לשחזר את ההיסטוריה של ירושלים ואזור ההר המרכזי ולהבין את המקור לתהליכים מורכבים שהתגבשו למכלול ההיסטוריה של עם ישראל.
בירושלים נחשפו ממצאים ארכאולוגיים המעידים על פעילות אנושית מקוטעת החל מהתקופה הפלאוליתית התחתונה, לפני מאות אלפי שנים. העיר הייתה מיושבת באופן רצוף מהתקופה הכלקוליתית (האלף הרביעי לפנה"ס) עד לתקופת הברונזה המאוחרת (1550 לפנה"ס-1200 לפנה"ס/1150 לפנה"ס) ועד בכלל. החל מתקופה הברונזה המאוחרת מופיעה ירושלים במגוון מקורות היסטוריים ובהם מכתבי אל עמארנה ממצרים העתיקה), ומקורות נוספים במקרא כמו ספר יהושע, ספר שופטים וספר שמואל.