כתב נסח'י
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כתב נסח'י (בערבית: قلم النسخ, מהשורש הערבי ن-س-خ (נס"ח) שפירושו להעתיק) הוא כתב קטן ועגול בקליגרפיה ערבית. הכתב הנסח'י הוא אחד מהראשונים להתפתח בקליגרפיה באסלאם, והוא שימש לרוב לכתיבה של מסמכים אדמיניסטרטיביים ולהעתקת ספרים, בכללם הקוראן, בשל היותו קריא ורהוט. הכתב הנסח'י עבר סטנדרטיזציה על ידי אִבְּן מוקלה (אנ'), פקיד פרסי בממשל הח'ליפות העבאסית, כאחד מששת הכתבים העיקריים של הקליגרפיה האסלמית במאה ה-10 לספירה.[1]
בספרו של תומאס ואן תומאס ארפניוס (אנ') ״Grammatica Arabica״ מהמאה ה-17, האותיות הנסח'יות הוגדרו "צורת הכתיבה האצילית והנכונה ביותר" של הערבית.[2]