כתב יתדות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט. סימני הכתב מורכבים מטביעות בצורת יתד (מכאן שמו) העשוי ממקל שנלחץ על לוחות חומר (טיט רטוב) ויצרו סימנים שונים המורכבים משילובים שונים של סימני יתדות. הלוחות נשרפו והוקשו ויצרו לוחות חרס. שיטת הכתב הייתה כתב הברתי שכל אות בו מציינת הברה שונה. כך, למשל, הסימן גל יכול לציין מילה שנהגית כך, אבל כחלק ממילה שימש כהברה שנקראת כך בתוך המילה.
השפה האוגריתית נכתבה בכתב יתדות אחר, האלפבית האוגריתי, שהיה אבג'ד ללא הברות בן כ־29–31 אותיות.