לזר חרבליאנוביץ'
נסיך סרביה, גיבור לאומי של העם הסרבי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לָזָר חְרֶבֶּלְיאָנוֹבִיץ' (בסרבית: Lazar Hrebeljanović -Лазар Хребељановић, נולד בסביבות שנת 1329 – נפטר 28 יוני 1389). היה שליט סרבי בימי הביניים, שהקים את המדינה הסרבית הגדולה ביותר בקרב המדינות שקמו בעקבות פירוק האימפריה הסרבית. ממלכתו הידועה בהיסטוריוגרפיה בשם "סרביה המוראבית", בזמנו "הארץ של לזר" (Lazareva zemlja), כללה את אגני הנהרות מורבה הגדולה, מורבה המערבית ומורבה הדרומית. חרבליאנוביץ שלט החל משנת 1373 ועד מותו בשנת 1389. הוא היה נשוי לנסיכה מיליצה מבית נמאניץ'. שאיפתו המדינית הייתה לאחד מחדש את הממלכה הסרבית תחת שרביטו כיורש של שושלת נמאניץ' ששלטונה הסתיים בסרביה בשנת 1371 אחרי מאתיים שנה. תוכניתו של לזר נתמכה על ידי הכנסייה האורתודוקסית הסרבית, אולם הגדולים שבין אצילי סרביה לא מיהרו להכיר בו כשליטם העליון. לזר נמנע מלהכריז את עצמו מלך וקרא לעצמו נסיך ("קניאז") בלבד.
ערך ללא מקורות | |
הנסיך לזר בציור שבמנזר ראוואניצה בסביבות 1380 | |||||||||||
לידה |
סביבות 1329 מבצר פרילפאץ, אז בסרביה המורבית, על יד נובו ברדו, (כיום ברפובליקת קוסובו, סרביה) | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
28 ביוני 1389 גאזימסטן, קוסובופולייה, אז בסרביה המוראבית (כיום גם פושה-קוסובה ברפובליקת קוסובו, סרביה) | ||||||||||
שם מלא | סטפאן לזר הראשון חרבליאנוביץ' | ||||||||||
מדינה | סרביה | ||||||||||
מקום קבורה | מנזר ראוואניצה; כנסיית העלייה לשמיים בפרישטינה, בלגרד, סנטאנדרה (הונגריה), מנזר ורדניק, קתדרלת מיכאיל הקדוש בבלגרד, מנזר ראוואניצה | ||||||||||
בת זוג | מיליצה "הסרבית", מדוקליה, מבית נמאניץ' - משנת 1353 | ||||||||||
שושלת בית לזרביץ' | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
|
שלט אצולה של בית לזרביץ' | |
מדינה | נסיכות סרביה |
---|---|
תארים | נסיך סרביה |
אתניות | סרבית |
לידה |
1329 פרילפאץ, ממלכת סרביה (ימי הביניים) |
---|---|
פטירה |
15 ביוני 1389 (בגיל 60 בערך) Kosovo Field, District of Branković |
תארים | "קנז קדוש", "צאר קדוש" |
קאנוניזציה | לא ידוע, ייתכן סוף המאה ה-14 על ידי פטריארך דנילו |
חג | 15 ביוני |
בקרב קוסובו ב-15 ביוני 1389 הוביל הנסיך לזר צבא סרבי שהתעמת עם צבא פולש של הטורקים העות'מאנים בראשות הסולטן מוראט הראשון. גם הנסיך לזר וגם הסולטן קיפחו את חייהם במלחמה. הנסיך לזר נפל בידי הטורקים שהוציאו אותו להורג. אף על פי שהקרב נראה כי לא הוכרע, הצדדים איבדו אבדות קשות. אלמנתו של לזר, הנסיכה מיליצה הופקדה להיות כעוצרת הכתר בימי קטינות בנה סטפאן לזרביץ' שירש את לזר. היא נאלצה בקיץ 1390 לקבל את חסות האימפריה העות'מאנית.
הנסיך לזר הפך בעיני העם הסרבי וכנסייתו הלאומית דמות להוקרה ולהזדהות כקדוש מעונה והוכרז לקדוש של הכנסייה. השירה האפית הסרבית הקדישה לו פואמות רבות והוא כונה בהן "הצאר לזר".