מדיניות החוץ של ממשל ג'ורג' ווקר בוש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במהלך כהונתו של ג'ורג' ווקר בוש כנשיא, התעצבה מדיניות החוץ של הממשל האמריקני לאור התרחשויות דרמטיות, בראשן פיגועי 11 בספטמבר, אשר האפילו על ענייני מדיניות הפנים.
ג'ורג' ווקר בוש, נשיא ארצות הברית ה-43 (20 בינואר 2001 עד 20 בינואר 2009) | |
---|---|
סגן הנשיא | דיק צ'ייני (2001–2009) |
מזכיר המדינה | קולין פאוול (2001–2005) קונדוליזה רייס (2005–2009) |
מזכיר ההגנה | דונלד רמספלד (2001–2006) רוברט גייטס (2006–2011) |
ראש סגל הבית הלבן | אנדרו קארד (2001–2006) ג'וש בולטן (2006–2009) |
היועץ לביטחון לאומי | קונדוליזה רייס (2001–2005) סטיבן הדלי (2005–2009) |
הקווים המרכזיים שהתוו את מדיניות החוץ של בוש היו הנהגת קו קשוח מול מדינות שארצות הברית ראתה אותן כעוינות וכמסוכנות. ארצות הברית כבשה את אפגניסטן ועיראק, והגבירה את הלחץ הדיפלומטי על מדינות כאיראן, סוריה, קוריאה הצפונית, לוב וקובה. לנוכח מדיניות החוץ האקטיבית האמריקנית, היחסים עם בנות בריתה של ארצות הברית באירופה ידעו עליות ומורדות. ובעוד זאת, היחסים עם רוסיה וסין היו יציבים יחסית, אם כי ידעו מתחים מפעם לפעם. מדיניות החוץ של ארצות הברית בתקופת בוש נחשבת למייצגת מובהקת של הנאו קונסרבטיזם, כאשר האישים המשמעותיים ביותר בממשל, לרבות בוש עצמו נחשבים לנמנים עם זרם זה. תחת בוש כיהנו שני מזכירי הגנה: דונלד רמספלד (2001–2006) ורוברט גייטס (2006–2009), כאשר לצדם כיהנו שני מזכירי מדינה: קולין פאוול (2001–2005) וקונדוליזה רייס (2005–2009). בעוד סגן הנשיא דיק צ'ייני ומזכיר ההגנה רמספלד נחשבו לבעלי השפעה משמעותית על הנשיא, מזכיר המדינה פאוול נתפס כמי שמצוי בעיקר מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות.