מה שלא הורג אותי, מחשל אותי
ביטוי של הפילוסוף פרידריך ניטשה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מה שלא הורג אותי, מחשל אותי (בגרמנית: Was mich nicht umbringt, macht mich stärker) הוא אחד הביטויים הידועים ביותר של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה. המשפט לקוח מאפוריזם 8§ בחלקו הראשון של ספרו שקיעת האלילים (1888). הציטוט המלא:
מתוך בית־הספר למלחמת החיים. - מה שלא הורג אותי, מחשל אותי.
המקור בגרמניתAus der Kriegsschule des Lebens. — Was mich nicht umbringt, macht mich stärker
המשפט מבטא את התנסותו של ניטשה, שהתמודדותיו עם אתגרי החיים, לא רק שלא החלישה אותו, אלא אף חישלו אותו. ביחס להגותו הפילוסופית של ניטשה, המשפט מבטא באופן תמציתי את מושג "הרצון לעוצמה", שעיקרו התגברות עצמית פסיכולוגית, סובלימציה והענקת משמעות אישית לחיים.[1] בשונה ממושג "הרצון לחיים" (אנ') אצל שופנהאואר, האמרה של ניטשה מבטאת רצון להעניק לחיים יותר עוצמה, קרי איכות ומשמעות, תוך נטילת סיכון באובדן החיים.
רק במקום שיש חיים, יש גם רצון: אבל לא רצון לחיים כי אם – ככה אנחנו מלמדים אותך – רצון לעוצמה!
למשפט יש גם הקשר אוטוביוגרפי ספציפי, שכן ניטשה התמודד במשך מרבית חייו עם מחלות כרוניות, ובאמתלתן פרש מהוראה באקדמיה ב-1879.[2][3] בכתבים רבים ניטשה מתייחס לגדלות הרוח הקשורה בהתגברות על תחלואותיו, למשל בהקדמות לספריו "אנושי, אנושי מדי", ו"המדע העליז".
מבוא אחד בלבד ייתכן ואינו מספיק לספר זה; [...] זחיחות דעת בו, ואי־שקט וסתירה ומזג אפריל, וכך הוא מעלה על לבך את קירבת החורף, אך בעת ובעונה אחת גם את הנצחון על פני החורף, שהנה הוא ממשמש ובא, מן ההכרח שיבוא, ואולי כבר בא... רגש התודה זורם מתוכו ללא הרף, כאילו אמנם ארע הדבר הבלתי־צפוי ביותר, רגש תודתו של מחלים – כי אכן ההחלמה הוא הדבר הבלתי־צפוי ביותר אשר נתרחש. "מדע עליז": פירושו סטורנאליה של רוח, אשר בסבלנות רבה עמד נגד לחץ איום וממושך [...] ואשר זה עתה ובבת אחת תקפתו התקווה, תקוות הבריאות, שכרון ההחלמה.
המקור בגרמניתDiesem Buche thut vielleicht nicht nur Eine Vorrede noth; und zuletzt bliebe immer noch der Zweifel bestehn, ob Jemand, ohne etwas Aehnliches erlebt zu haben, dem Erlebnisse dieses Buchs durch Vorreden näher gebracht werden kann. Es scheint in der Sprache des Thauwinds geschrieben: es ist Uebermuth, Unruhe, Widerspruch, Aprilwetter darin, so dass man beständig ebenso an die Nähe des Winters als an den Sieg über den Winter gemahnt wird, der kommt, kommen muss, vielleicht schon gekommen ist… Die Dankbarkeit strömt fortwährend aus, als ob eben das Unerwartetste geschehn sei, die Dankbarkeit eines Genesenden, — denn die Genesung war dieses Unerwartetste. „Fröhliche Wissenschaft“: das bedeutet die Saturnalien eines Geistes, der einem furchtbaren langen Drucke geduldig widerstanden hat — geduldig, streng, kalt, ohne sich zu unterwerfen, aber ohne Hoffnung —, und der jetzt mit Einem Male von der Hoffnung angefallen wird, von der Hoffnung auf Gesundheit, von der Trunkenheit der Genesung.
כמו כן, בספרו האוטוביוגרפי "הנה האיש" ניטשה תיאר את עצמו כמי שחרף מצבו הבריאות הצליח לגבור על הנטייה לדקדנס.[4]
המשפט זכה לאזכורים רבים, לעיתים תוך פרפרזות שונות, ואף באופן מעוות לחלוטין, בין היתר בתעמולה של המפלגה הנאצית.[5] זאת חרף העובדה שכבר בימי חייו ניטשה עצמו דחה בתוקף ניסיונות לגייס את הגותו לטובת תעמולה אנטישמית או לאומנית.[6]
לעיתים קרובות המשפט גם מוצא מתוך הקשרו הפרסונלי של ניטשה, כאשר נשמטת המילה "אותי", וכך יש למשל הקושרים אמרתו של ניטשה למושג "הורמזיס" מתחום הטוקסיקולוגיה.[7][8]
ישראל אלדד, שתרגם את מרבית כתבי ניטשה לעברית בחר לתרגם את המשפט: ”מה שלא מחסל אותי, מחסן אותי”.[9]